סיבה לדאגה למארק צוקרברג

מסנג'רבקול ענות חלושה, בלי שכמעט הרגשתם, הלכה לעולמה לא מכבר אחת התוכנות שהייתה עבור רבים מאתנו אבן דרך בתולדות העידן הווירטואלי – המסנג'ר. בלי שרובנו שמנו לב, הצטרפה תוכנת המסרים המיתולוגית לאגדות רשת אחרות דוגמת דפדפן הנטסקייפ, שנראו פעם לכולנו הדבר האמיתי ואט אט איבדו רלוונטיות.

לנוכח הדיווחים האחרונים – ולא בפעם הראשונה – על נטישה של מיליונים מידי חודש את פייסבוק, עולה השאלה: האם זה מקרה מסנג'ר יכול לקרות גם לרשת של צוקרברג?

כשבאינטרנט היה חור

המסנג'ר הושקה על ידי מייקרוסופט ביולי 1999, בימים שבהם באינטרנט היה עדיין חור, או יותר נכון פס צר מאוד. עבור רבים מבני גיל ה-40 פלוס המסנג'ר היה הרשת במיטבה. הנה, פתאום, האינטרנט הזה, לא רק איפשר לגלוש באתרים, אלא גם לייצר קשר אמיתי בין בני אדם. בזמן העבודה, בעת המשמרת, היכן שרק אפשר ובלי שמישהו יבחין בכך, יכולנו לפתע לנהל תקשורת ישירה, זמינה ודינאמית. כולנו היינו אונליין.

בשנת 2005, זמן לא רב לאחר השקת הפייסבוק, נגלו לראשונה סממני המשבר. במסגרת ניסיונות ההתחדשות התדמיתית שלה, שינתה מיקרוסופט את שמה של תוכנת המסרים ל-Windows Live Messenger. הניסיונות, כידוע, לא צלחו. המסנג'ר הלכה ודעכה לאטה, עם התחזקות google talk, פייסבוק צ'אט, סקייפ ובאחרונה כמובן גם WhatsApp.

מרץ האחרון היה גם האחרון עבור תוכנית המסנג'ר. אחרי שמיקרוסופט רכשה  את סקייפ ב-8.5 מיליארד דולר(!), בצעד שכדאיותו הכלכלית זכתה לביקורת, היא החליטה להעביר גם את לקוחות תוכנת המסרים הוותיקה לבייבי החדש שלה.

מעבר לנוסטלגיה הווירטואלית שמעוררת מסנג'ר עבור ותיקי הרשת שבינינו, אפשר וכדאי כאמור לתהות מה כל זה אומר על עתידם של טייקוני הרשת העכשוויים, גוגל ופייסבוק. אמנם אין בסיס אמיתי להשוות בין המהפכה שחוללה לדוגמה הרשת הצוקרברגית לבין כוחה של מסנג'ר בעבר ובכל זאת – ניתן בהחלט ללמוד משהו על זמניותם של כלים, רשתות ויישומים ברשת.

גם גוגל וגם פייסבוק פועלות ללא הרף לתקוע בחיינו יתד לזמן ממושך, ואם אפשר עד אין קץ, אלא שהן פועלות בשתי דרכים שונות.

גוגל מיטיבה לתת מענה לצורך ברשת וזהו סוד קיומה והתפתחותה. כל הניסיונות, כולל אלה של פייסבוק ומיקרוסופט, להמציא כלים שיחליפו את מנגנוני החיפוש של גוגל כשלו, ולא בכדי. בגוגל יודעים לזהות את המגמות, חודרים לכל השווקים ולא שוקטים לרגע. נכון לעכשיו, מקומם נראה מובטח בעתיד הנראה לעין.

מודל ההתמכרות של צוקרברג

לגבי פייסבוק, מעבר לשאלת המודל הכלכלי שטרם נפתרה, מבחינת כמות החברים הרשת החברתית חצתה באוקטובר האחרון, על פי דיווחיה, את קו מיליארד המשתמשים. אלא שבניגוד לגוגל שעונה על צורך, פייסבוק מייצרת אותו: המודל העיקרי שלה הוא ההתמכרות שלנו, הגולשים. השאיפה לגרום לנו שלא נוכל בלעדיה.

לא במקרה, השיח סביב פייסבוק ברשת כולל לא מעט את המושג התמכרות והפסקת השימוש בה מוגדרת במקרים רבים כתהליך גמילה לכל דבר. בעניין זה, מלמד סקר שפורסם לאחרונה על ידי מכון Pew Research Center  על ניסיונות גמילה משמעותיים של הגולשים בארה"ב. על פי הסקר 61 אחוז מהגולשים בארה"ב בוחרים לקחת פסקי זמן של "כמה שבועות ויותר" מהפייסבוק.

האם אפשר בכלל לדמיין כיום את חיינו ללא גוגל או פייסבוק? בשלב זה, התשובה היא כמובן שלילית. קשה עד בלתי אפשרי לדמיין כיצד נתנהל ברשת ללא גוגל ובאופק לא נראה שיש מי שמאיים עליה.

גם הקסם הפייסבוקי עדיין חי ובועט ולא נראה שהתמונה תשתנה בטווח הנראה לעין. אלא שבטווח הרחוק יותר התמונה עשויה להיות שונה. בעוד כמה שנים טובות, אם וכאשר ניחשף כולנו לסם הרשת הבא, ייתכן כי הרשת החברתית פורצת הדרך תצטרף אל אחיותיה הקשישות, הנטסקייפ והמסנג'ר, ואנו נתמכר לסם הווירטואלי החדש.

לצוקרברג מובטח כמובן מקום של כבוד בתולדות העידן הווירטואלי, אבל הרשת החברתית שלו עלולה אז להפוך גם היא לחתיכת היסטוריה וירטואלית.

מנכ"ל 3points ב"גלובס": לאן נעלמה הפרטיות שלכם?

tsahar - globesלא מעטים רואים בפייסבוק את אויב הפרטיות ברשת, אולם בדיקה אמיתית של הנתונים מגלה כי פני הדברים שונים לחלוטין – הסכנה הממשית נשקפת דווקא מהיריבה הוותיקה יותר של מארק צוקרברג – גוגל. לא מכבר נתבקשנו אנו, משתמשי גוגל, לאשר שינוי במדינות הפרטיות של החברה. רובנו מן הסתם כלל לא קראנו את מהות השינוי – וגם לא ניתנה לנו כל אפשרות לבחור אילו פרטים אודותינו יהיו חשופים ואילו לא.

גוגל פשוט הציבה תנאים דרקוניים לשימוש במוצריה המצוינים והבהירה: קבלו אותם – או עזבו אותנו. הבעיה היא שבעולם וירטואלי הנשלט על-ידי שתי ענקיות פחות או יותר, אין בעצם לאן לעזוב. המאמר המלא של מנכ"ל 3points, צחר רותם, בגלובס