חוק הנגשת אתרים: איך, למה ומתי

"חוק הנגשת אתרים" מחייב אתרים חדשים וקיימים לבצע שינויים מרחיקי לכת בניראות ובתוכן, כדי להתאים לכבדי ראיה ולבעלי מוגבלויות אחרות. על אלו אתרים חל החוק, מה צריך לשנות ועד מתי? התשובות לפניכם

מקלדת ברייל לעיוורים. צילום: קרולה רייגלר

מקלדת ברייל לעיוורים. צילום: קרולה רייגלר

רשת האינטרנט מהווה חלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו כצרכנים, כאזרחים וכבעלי עסקים. האינטרנט מהווה מקור אינסופי למידע ובידור, מאפשר לנו ליצור קשר עם עמיתים, בני משפחה וחברים, לבצע רכישות של מוצרים ואפילו לקבל שירותים מעסקים וגופים ממשלתיים.

לכאורה, רוב אתרי האינטרנט זמינים עבור כל בעל מחשב המחובר לרשת, בלחיצת עכבר. עם זאת, עבור בעלי מוגבלויות, המהווים כ-20% מהאוכלוסייה, פעולה זו אינה כה פשוטה ולעיתים בלתי אפשרית – עקב חוסר הנגישות של האתרים. על מנת לאפשר לבעלי מוגבלויות (כגון עיוורים ולקויי ראיה, אנשים עם מוגבלות מוטורית בידיים ואנשים עם לקות שמיעה) להשתמש וליהנות מאתרי האינטרנט כמו כולנו, נחקקו "תקנות נגישות השרות".

מהו חוק הנגשת אתרים?

תקנות נגישות השרות תשע"ד (ע"ע "חוק הנגשת אתרים") נוספו בדצמבר 2012 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תשנ"ח. תקנות אלו מחייבות את בעלי האתרים לבצע שינויים מהותיים – הן ברמת התכנות של האתר והן ברמת התוכן שעולה בו. התקנות כוללות סעיף ספציפי (סעיף 35) שמגדיר את השינויים הנדרשים באתרים על מנת שיתאימו לשימושם של אנשים בעלי מוגבלות.

מהם המאפיינים של אתר נגיש?

אתר אינטרנט נגיש הוא אתר המאפשר לכל אדם לגלוש בו, בין השאר על ידי:

• הצבת תיאור טקסטואלי שילווה כל תוכן שאינו טקסט, כגון תמונות, סרטונים וכפתורים.
• שימוש בתוכנות מסייעות כמו תוכנה היודעת להקריא טקסטים (למשל TTS – Text To speech) ותוכנות נוספות המיועדות להקל לאנשים עם מוגבלות ראייה.
• שימוש בטכנולוגיות מסייעות כגון מסך ברייל, עכברים ומקלדות מיוחדות לאנשים עם מוגבלות בידיים.
• מתן האפשרות להגדיל ולהקטין את האתר מבלי לפגוע בעיצובו.
• מתן האפשרות לשנות צבעים ולהתאימם לצרכי הגולש ויצירת קונטרסטיות בצבעים על מנת להקל הקריאה
• אפשרות לדלג ישירות לאזורים השונים של האתר לטובת עיוורים הגולשים באמצעות תוכנה לקריאת מסך.

מי אחראי לביצוע השינוי באתר?

חוק הנגשת אתרים מטיל את האחריות לביצוע התאמות הנגישות באתר ומימון התאמות אלו על הבעלים או המפעיל של אתר האינטרנט

עד מתי חייבים לבצע את השינוי?

על פי התקנות, כל אתרי האינטרנט החדשים שנועדו לשירות הציבור ושיוקמו מתאריך 25.10.2014 צריכים להיות מונגשים לבעלי מוגבלויות. חוק הנגשת אתרים מתיר לבעלי אתרים קיימים תקופת התאמה בת 3 שנים (36 חודשים) מיום כניסת התקנות לתוקף (כלומר עד 25/10/2016).

אילו אתרים מחויבים להיות נגישים?

על פי התקנות שנקבעו, כל אתר שנותן שרות או מידע לציבור נדרש להיות נגיש ברמה בסיסית (למידע על ההבדלים בין הרמות השונות לחצו כאן). רמת ביצוע ההתאמות נקבעת בהתאם להגדרת הגוף המספק את השירות. כך למשל, רשות ציבורית (כגון הכנסת, צה"ל, משטרת ישראל, רשות מקומית, גוף שנותן שירות בריאות ממלכתי, מוסד חינוך רשמי וכו') מחויבת לבצע את השינויים ברמה הגבוהה ביותר – AA לפחות. אתר שאינו שייך לרשות ציבורית יחויב לבצע התאמות יבוצעו ברמה AA, אלא אם קיבל פטור המאפשר לו לבצע התאמות ברמה A בלבד.

על מנת לתמרץ את האתרים הקיימים לבצע את השינויים בהקדם האפשרי נקבעה הקלה לפיה אתר אינטרנט קיים, שאינו של רשות ציבורית ושיזדרז לבצע התאמות נגישות עד 25.10.14, יוכל להיות נגיש ברמה A בלבד. אתרים נגישים צריכים לעמוד בתקן הישראלי לנגישות 5568 של מכון התקנים, המבוסס על התקן הבינלאומי.

על פי התקנות של חוק הנגשת אתרים, אתרי שירות לציבור שלא יעמדו בקריטריונים של הנגשה לבעלי מוגבלויות ייחשבו כעוברים על החוק ועלולים לספוג קנסות ועונשים פליליים. עם זאת, חשוב להבין כי להנגשת האתר יתרונות נוספים מלבד הציות לחוקים, וכי לבעלי האתרים יש גם אינטרס לבצע אותם. כך למשל, ההנגשה תסייע להגדלת כמות הגולשים באתר ולשיפור חשיפת האתר במנועי החיפוש כגון גוגל ובינג המעניקים עדיפות לאתרים נגישים. זכרו כי מי שיקדים לבצע את ההתאמות יזכה להקלות ברמת ההתאמה, ולכן רצוי להתחיל את השינוי כבר עכשיו.

רוצים לדעת עוד על התקנות ולקבל סיוע וייעוץ בנושא הנגשת האתר שלכם? צרו קשר עם מומחי התוכן של 3Points , שילוו אתכם לאורך התהליך

טאבים בפייסבוק – מדריך

טאבים נוצרו עבור עסקים שרוצים להפיק את המיטב מדף הפייסבוק שלהם. שימוש חכם בטאבים מאפשר לעסק להשיג אלפי לייקים, לשמור על קשר טוב עם הלקוחות וליצור עניין ותנועת גולשים אל העמוד

אחד המאפיינים הבולטים של פייסבוק הוא הפעולות בהן הוא נוקט על מנת לעשות הפרדה חד משמעית בין פרופילים אישיים לדפים עסקיים. הוא עושה זאת באמצעות מתן פריווילגיות לדפי עסק, כגון סטטיסטיקות מפורטות באמצעות גרפים, אי הגבלה של קבלת לייקים (שיכולים להגיע לעשרות מליונים), הדגשת פרסומים מטעם העמוד ושימוש באפליקציות דרך הטאבים.

ראשית, נגדיר מהו ההבדל בין טאבים לאפליקציות:

טאבים –  מלבנים בראש העמוד המובילים לאפליקציות השונות. טאבי ברירת המחדל בעמודי פייסבוק עסקיים הם: מספר לייקים, תמונות, פתקים ואירועים.

אפליקציות – התוכן של הטאבים. לחיצה על הטאב תוביל לתוכן שהגדרנו: גלריית תמונות, סרטוני יוטיוב, קישור לאתר חיצוני או כל דבר אחר.

בדומה לאפליקציות סלולריות, אפליקציות לדפי פייסבוק עושות כמעט כל דבר: החל מטפסי צור קשר פשוטים, קישורים לאתרים חיצוניים, הצגת סרטוני יוטיוב וגלריית אינסטגרם וכלה במשחקי פלאש בהזמנה אישית שמטרתם למשוך גולשים. את האפליקציות הללו ניתן לקנות או לקבל בחינם מחברות שמייצרות אותן למטרת פרסום השירותים שלהן.

הוספת טאבי אפליקציות לדף הפייסבוק היא תהליך פשוט הכולל 6 שלבים:

שלב ראשון: בחירת אפליקציה רצויה

כדי למצוא את האפליקציה הרצויה לנו, ישנן מספר דרכים:

· לבצע חיפוש בגוגל או בפייסבוק עצמו באמצעות מילות חיפוש המגדירות את סוג האפליקציה שאנחנו רוצים עבור הטאב החדש, למשל "Youtube Tab" ולבדוק איזו מהתוצאות מתאימה לצרכים שלנו.

· ליצור קשר עם חברה שמייצרת אפליקציות בהזמנה אישית ולהזמין מהם את האפליקציה הרצויה.

· לבחור אפליקציה מתוך דפי אפליקציות קיימים של חברות כגון ProMarketing Wizard או Woobox המציעות מגוון אפליקציות חינמיות ונוחות לשימוש.

שלב שני: יצירת טאב חדש

כאשר רוצים להתקין טאב עם אפליקציה, עוברים לדף בו רוצים להתקין את הטאב, פותחים את תפריט הטאבים באמצעות המשולש מימין, ולוחצים על סימן הפלוס במשבצת ריקה:

TAB0

בתפריט שנפתח בטאב החדש, לחיצה על Find more apps מובילה למרכז האפליקציות בו אפשר לחפש את האפליקציה הרצויה, או לחילופין להכנס לעמוד אפליקציות מועדף ולבחור משם את האפליקציה הרצויה לנו.

שלב שלישי: התקנת האפליקציה

בהנחה ומנהלים יותר מדף אחד, לאחר הבחירה באפליקציה הרצויה, יפתח דף שישאל באיזה עמוד אנו מעוניינים להתקין את האפליקציה שנבחרה:

TAB1

לאחר בחירת העמוד ואישור ההתקנה, הטאב יווצר בעמוד הנבחר.

TAB2

שלב רביעי: הגדרות והוספת תוכן לאפליקציה

כדי להכניס את התוכן הרצוי לאפליקציה, לוחצים על הטאב עצמו ולאחר מכן על כפתור Settings  בראש העמוד שיפתח. חשוב לזכור שמראה דף העריכה משתנה מטאב לטאב. בטאב ה-HTML של WOOBOX, דף העריכה נראה ככה:

TAB3

בראש עמוד העריכה  ניתן לבחור בסרגל Page Source האם לחיצה על הטאב תציג תוכן מתוך אתר רצוי בטאב עצמו (URL), תעביר את הגולש לאתר אחר (Redirect), תציג תמונה בודדת (Image) או תוכן שהוזן לדף העריכה (HTML).

שלב חמישי: שינוי שם ותמונה

כדי לשנות את השם והתמונה של הטאב כפי שהם מוצגים לגולשים, חוזרים לעמוד בו נוצר הטאב, פותחים את תפריט הטאבים באמצעות המשולש מימין, לוחצים על העפרון בצד הימני העליון של תמונת הטאב כדי לפתוח את התפריט שלו ובוחרים Edit settings. בחלון שנפתח ניתן לשנות את שם הטאב ואת התמונה שלו.

TAB4

שלב שישי: שינוי סדר הופעת הטאבים בעמוד

עמוד הפייסבוק מאפשר לבחור 3 טאבים משתנים שיופיעו בראש העמוד לצד טאב "תמונות" שלא ניתן לשנות את מיקומו. על מנת לשנות את הסדר, פותחים את תפריט הטאבים באמצעות המשולש מימין, לוחצים על סימן העפרון בצד הימני העליון של תמונת הטאב כדי לפתוח את התפריט שלו ובוחרים את הטאב שאת מיקומו אנחנו רוצים בשביל הטאב החדש:

TAB6

לסיום, זכרו שהטאבים הם חלק בלתי נפרד מהדף העסקי ועליהם להיות לא רק אסתטיים ומשלימים את עיצוב העמוד, אלא גם להיות שימושיים, מקוריים ונוחים לתפעול.

בהצלחה!

הבחירות המקומיות של שלוש נקודות

מצגת זאת דורשת JavaScript.

הבחירות לרשויות המקומיות הולכות וקרבות, ובהתאם, גם הזירה הפוליטית של 3points מתחממת. בבחירות הנוכחיות, מועמדים רבים השכילו להבין את חשיבותו של השיח ברשת ובחרו ב-3points לניהול הקמפיין הדיגיטלי שלהם ברשת האינטרנט – החל משלב גיבוש האסטרטגיה, המשך בהקמת הפלטפורמות השונות וכלה בניהול שוטף ועבודה צמודה עם מטה הבחירות.

חולון – מוטי ששון: ניהול הקמפיין הדיגיטלי לבחירתו המחודשת של מוטי ששון, המכהן כראש עיריית חולון משנת 1993. הפרויקט כולל הקמה וניהול של הפלטפורמות השונות ובהן דף פייסבוק, ניטור השיח ברשת ופעילות אסטרטגית (הקמפיין טרם הושק).

זכרון יעקב – אלי אבוטבול: ניהול הקמפיין האינטרנטי של ראש המועצה המכהן אלי אבוטבול לבחירתו מחדש. הקמפיין כולל בין השאר הקמה וניהול של דף פייסבוק ואתר אינטרנט, וכן ייעוץ צמוד בסוגיות אסטרטגיות (בשיתוף ריילי מדיה).

כפר יונה – שושי כחלון-כידור: ניהול הקמפיין של שושי כחלון-כידור, האישה הראשונה בדרגת סגן אלוף בצה"ל, לראשות מועצת כפר יונה. הפרויקט כולל הקמה וניהול של אתר אינטרנט, דף וקבוצות בפייסבוק, דיוור אלקטרוני לפעילים ולמצביעים פוטנציאליים, כתיבת מאמרים, הפקת סרטונים ויראליים ועוד – תוך עבודה צמודה מול מטה הבחירות ומשרד היח"צ.

למידע נוסף על ניהול קמפיינים פוליטיים ברשת של
3points לחצו כאן

 

באינטרנט כמו באינטרנט: כך נולד שבוע הכפילים ברשת

250692_10151252287107076_1980829569_nהתעוררת יום אחד ופיד הפייסבוק שלך הפך לסניף מקומי של הוליווד. ג'וני דפ עושה לך לייק, זינה הנסיכה הלוחמת סימנה צ'ק-אין בארומה והלנה בונהם קרטר מפרסמת עוד סרטון חתולים. אם יש לך מזל, חלק מהחברים שלך באמת נראים כמו השחקנים והדוגמניות שלוהקו להיכנס לנעליים שלהם במהלך שבוע הדופלגנגר.

המנהג בעל השם המוזר  (משמעותה של המילה Doppelganger בגרמנית היא "כפיל") התחיל מבוב פטאל, שעמיתיו לעבודה כל כך התעקשו שהוא נראה כמו טום סלק, שהוא שינה את תמונת הפרופיל שלו לזו של השחקן האמריקאי למשך שבוע. כמנהגו של האינטרנט, הדבר התגלגל והפך ל"מם" אהוב במיוחד שמשתלט פעם בשנה על הרשתות החברתיות ועל פייסבוק בפרט ולא פוסח אפילו על אנשים שמצופה מהם לשמור על ארשת ייצוגית ומכובדת, כגון פוליטיקאים וראשי ממשלה.

כבר שלוש שנים שהשבוע הראשון של חודש פברואר הופך לקרקס כפילים ברשתות החברתיות, אבל רק השנה קיבלה התופעה חשיפה יוצאת דופן בתקשורת הישראלית. אולי זה קרה בזכות ההצטרפות הלא-צפויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשבוע הדופלגנגר והחלפת תמונתו בעמוד הפייסבוק לזו של החקיין מריאנו אידלמן מ"ארץ נהדרת". מה שבטוח הוא שמאותו הרגע אף פוליטיקאי לא קיבל חסינות: עבור מי שלא החליף את תמונת הפרופיל שלו ביוזמתו, הציעה אומת האינטרנט כפילים שונים ומשונים פרי מוחה הקודח: ציפי לבני הפכה לשחר פאר, נפתלי בנט הפך ליוני רועה ומירי רגב מתלבטת עד עכשיו אם לאמץ את אורנה בנאי או את יובל סמו בתור הכפילה האולטימטיבית שלה.

להיות נטול כפיל בשבוע הדופלגנגר זה מבאס, אבל אם לא מצאת את התאום האבוד שלך בתעשיית הקולנוע או המוזיקה, תמיד אפשר לפנות לעולם האנימציה. אין מישהו שלא יעלה על פניו חיוך כשיגלה שהפכת בין לילה לסרח מהמומינים או לגארפילד.

דרוש/ה מנהל/ת פרויקטים זמני/ת

project managementל-3points דרוש/ה מנהל/ת פרויקטים זמני/ת באינטרנט עבור אחד מלקוחות החברה – החל מחודש אפריל. המשרה היא באזור השפלה.

מדובר בתפקיד לכמה חודשים, שכולל הובלה והגדרה של מספר פרויקטים במקביל והשגת מטרות ויעדי הפרויקטים בלו"ז ובתקציב נתונים. כן כולל התפקיד ניהול זירה אינטרנטית שמפעיל הלקוח. תנאים טובים למתאימים!

עיקרי התפקיד:

מצביע למעלהריכוז הפעילות הפרויקטאלית לנושאים חדשים ושיפורים שוטפים.

מצביע למעלהתרגום הצורך העסקי למוצר והממשק הנדרש ללקוח.

מצביע למעלהקידום והגדרת הפרויקטים בעזרת צוות עבודה הכולל אנשי החברה ומחשוב השותפים לפרויקט בהיבטים שונים: עסקית, שיווקית, חווית לקוח, תפעול, משפטי, אבטחת מידע.

מצביע למעלההכנת מצגות, מסמכי פרויקט.

מצביע למעלהריכוז דיונים, סיכומי דיון ודיווחי סטטוס של הפרויקט (לא בפן הטכנולוגי).

מצביע למעלהליווי שלבי הפיתוח של הפרויקטים במענה על שאלות ופתרון סוגיות העולות במהלך הפיתוח.

מצביע למעלהריכוז הבדיקות העסקיות ובדיקות ממשק המשתמש.

קורות חיים נא לשלוח לדוא"ל jobs@3points.co.il עבור "מנהל פרויקטים זמני".

הצטרפו למאגר מומחי התוכן של 3points
כל העדכונים, כל המשרות, כל הזמן. שלוש נקודות, גם ב facebook1944444

הנאה לפעולה – על קופי במדיה חברתית

נכתב ע"י אלעד אקרמן

קופירייטינג מותאם לקונספט עשוי לחולל פלאים בקמפיין החדש שהעליתם ברשתות החברתיות

copy זה מתחיל נפלא, כמו תמיד. הלקוח מגיע עם צורך. אתם כמובן, כבר יודעים איזה מענה לתת לו. המנכ"ל מבסוט. הקפה טעים, העוגיות עוד יותר. אתם שופעים רעיונות, יש תקציב, יש אפילו רעיון כללי (קונספט, כן?) ויאללה. יוצאים לדרך.

ומה עכשיו? איך דוחפים קדימה את הרעיונות החדשים למשהו מגניב? אם נפרק את המילה מגניב ואת משמעות הקמפיין למונחים מקצועיים יותר, נגלה שאנחנו – יצירתיים ככל שנהיה – רוצים בסופו של יום להניע לפעולה. מה זו הנעה לפעולה? לגרום לגולש להרים טלפון ולהזמין את השירות או המוצר.

מהן המילים?

יש קמפיינים שיהיו טובים ככל שיהיו – פשוט לא מצליחים לעשות את זה. מסתבר שהכל מתחיל ונגמר, איך לא, במילים. הקופירייטר, (רעיונאי בעברית), כשמו כן הוא :קופי – מעתיק, רייטר – משכתב. הוא לוקח את הרעיון המרכזי של הקונספט והופך אותו לסלוגן או שורת מחץ שיגרמו לפלח השוק הזדהות והאהדה למותג עליו מתקיים הקמפיין.

הדרך הטובה ביותר לפנות לקהלי יעד היא על ידי שימוש בהומור. הוא יוצר אהדה, חיבה, קריצה ורצון לנסות את המוצר החדש. ברשתות החברתיות ופייסבוק בראשן, קל יותר ליצור קשר ישיר עם קהל היעד ולהשתמש בהומור – גם לנושאים שנחשבים "כבדים". ביטוח, למשל.

כוח המחץ

הסלוגן המלווה את חברת ביטוח ישיר הוא ש"החיים לא תמיד הוגנים". וואלה, נכון. עכשיו תארו לכם שהיו עושים קמפיין פייסבוק בסגנון "זה לא פייר? בוא לספר!" בו הגולשים רושמים על הקיר סיפורים קצרים של מצבים לא הוגנים, כשהפרס היה פוליסת ביטוח חינם לשנה.

ללא קופירייטר המתמחה ברשתות חברתיות, ערכם של העיצוב והרעיון מוטלים בספק. קופירייטר טוב ידע "לברור את המוץ מן התבן", לזכך את הקונספט למשפט מבריק וחכם, ולפנות אל קהל היעד בשפה ייעודית.

הקופירייטר נכנס לתמונה גם בתחזוק הקמפיין באופן שוטף: סטטוסים שנונים שגורמים לפעילים בדף לחייך, לכתוב, להשתתף, להתעניין, להתקשר, לראות את המותג בחלון ראווה ולהגיד "החברה הזאת עושה אחלה קמפיין בפייסבוק!".

מכאן, הדרך להגדלת הרווחים והבאזז הכללי ברשת קצרה מאד – והרווח כולו שלכם.

3points ב"עין השביעית"

נכתב ע"י צחר רותם

imageתופעת הנטישה של עיתונאים את המקצוע לטובת עיסוקים אחרים היא לטעמי אחת התופעות המרתקות בתחום התקשורת בשנים האחרונות, שלמרבה הצער אינה זוכה לסיקור הולם. מי שכן בחר להקדיש לנושא אייטם משמעותי הוא מגזין "העין השביעית" של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בין המרואיינים בכתבה – גם הח"מ, עיתונאי לשעבר בעצמו.

הכתבה המלאה בעין השביעית

סרטון לסופ"ש: כוחה של הרשת

סרטון שמצאנו ב-YouTube וממחיש היטב את המסר: את האינטרנט הזה אי אפשר להפסיק… סוף שבוע מצוין.

מגרשים, גרסת הקוקה קולה

מבלי להיכנס לוויכוח על עצם הגירוש, הקמפיין של יחידת עוז לעידוד עזיבה של עובדים זרים מעליב את האינטרנט. המאמר המלא בקפה דה מרקר

די לשרלטנות באינטרנט!

הימים הלא פשוטים מבחינה כלכלית גורמים לחלק מהחברות הפעילות בשוק האינטרנט הישראלי לעבור לפסים מפוקפקים ומקוממים. חברות אלו מנצלות את חוסר הידע של לקוחות ופונים אליהם בהצעות שאי אפשר לסרב להן – בעיקר אם האינטרנט הוא לא כוס הקפה שלכם. מדובר בשרלטנות לשמה. המאמר המלא בקפה דה מרקר