לשבור את ה"בלוק": איך להתמודד עם מחסום כתיבה?

אין כותב שלא מכיר את זה. לרוב מדובר במשימה שהוטלה עליך מלמעלה, מהעורך או מהלקוח – לכתוב מאמר, פיצ'ר מגזיני, כתבה או טור דעה. הגוף מול המחשב, היד על המקלדת, אבל הראש חסום. טרוד בעניינים אחרים או פשוט ריק – אין לך מושג איך להתחיל.

אז מה עושים? פעם הפתרון היחיד היה לגייס כוחות ולהתייצב מול האתגר, לכתוב טיוטה ולתקן אותה שוב ושוב. היום התגייסו לטובת העניין לא מעט תוכנות ואפליקציות, שעוזרות לנו להיות יצירתיים, להתמקד ולעשות סדר בראש.

10 אתרים שיסייעו לכם  לשבור את מחסום הכתיבה – טור של אילה הורביץ ב-feeder של "גלבוס"

אריזת מתנה בדואר אלקטרוני

אם נואשתם מעט מהיכולת של דף הפייסבוק של העסק שלכם לשמש אמצעי מוביל להעברת מסרים שיווקים ותדמיתיים – תדעו שאתם לא לבד.

לאחרונה, זה לא סוד, שבים ועלים סימני השאלה לגבי מידת האפקטיביות של השקעת זמן וכסף לקידום ברשתות החברתיות. הבאזז שלווה את הנפקת הענק של פייסבוק בבורסה בניו-יורק שכח, ערך המנייה נשחק ובשורה התחתונה –  במודל השיווקי של הרשת החברתית יש עדיין הרבה מאוד חורים.

כיצד בכל זאת מנצלים את הרשת כדי להגיע ללקוחות קיימים ופוטנציאליים? אחד הכלים היעילים ביותר הוא דיוור אלקטרוני. רגע אחד – אתם שואלים – האם מדובר באותו מייל קולקטיבי שקיבלנו לתיבה שלנו כבר לפני 10 שנים? אז זהו שכן, ואחרי כל כך הרבה זמן (במונחי רשת האינטרנט) – כנראה שהוא פה בשביל להישאר.

הרי לא סתם ביקשתם מהלקוחות שלכם את כתובת האימייל שלהם. ואם לא ביקשתם? זה הזמן להתחיל. בשורה התחתונה, ניהול נכון של מערכת הדיוור ושל רשימת הנמענים יכול להביא את העסק שלכם לכדי חשיפה אצל כשליש מקהל הלקוחות הקבוע שלכם בכל דיוור – זה אולי לא נשמע כל כל הרבה, אולם מדובר על שיעור החשיפה הגבוה ביותר ברשת ובהפרש גדול.

ובנוסף, שלא כמו ניהול דף פייסבוק – הדיוור האלקטרוני לא דורש עבודה שוטפת של 24/7. שלא כמו באנרים ושאר פירסומים ממומנים – לא צריך לפנות לטובתו תקציבים גבוהים. אין גם צורך בשכירת שירותי יח"צ שיצליחו לדחוף ציטוט של שבע מילים (כולל "טעות סופר" בשם העסק) למקומון השכן או לאתר חדשות נידח – כל שנדרש הוא לייצר תוכן בהתאם למטרות העסק ולביצועיו, ולהשתמש במאגר הלקוחות הקיים להפצת המידע.

התוכן נמצא מתחת לאף

את התוכן לדיוור חשוב וצריך להכין בקפידה – אולם כל מרכיבי הקדירה כבר נמצאים לכם ממש מתחת לאף – למעשה מדובר כמעט בכל פרט שעובר על שולחן העבודה שלכם. מה חדש בעסק? אילו מוצרים הגיעו? מהם הטרנדים הלוהטים בתחום? מהו הערך המוסף שאתם מייצרים ללקוח? מהן התוכניות שלכם לתקופה הקרובה ולאחריה.

תנו כבוד גם ללקוחות הנאמנים שלכם – הם מועדון הלקוחות שלכם! תנו להם הטבה בלעדית, כראוי לקהל בר-שימור. כתבנו בכוונה ה"הטבה" ולא "הנחה", כי אפשר לקדם מכירות מבלי לכופף את רף ההכנסות: עדיפות בהזמנה מוקדמת, שליחות עד הבית וכיוצא באלה – יכולים להתפרש כהטבה לא פחות מהנחה כספית.

שימוש במאגר הלקוחות לצרכים הללו דורש כמובן בניית מאגר שכזה, אולם לא מספיק רק לאסוף כתובות מייל מהלקוחות – צריך גם לשמור על קשר. לא יותר מדי, אך גם לא רק פעם בעשור. פעם-פעמיים ברבעון יכולות בהחלט להספיק. אם העסק שלכם מקיים מחזור עסקי דינמי, למשל בתחום האופנה, אפשר להצדיק שליחה בתדירות גבוהה יותר. 

ללמוד להכיר את הלקוח

ניהול רשימת התפוצה והבקרה על ביצועי המשלוח הם ליבת העשייה השיווקית-מכירתית באמצעות דיוור אלקטרוני. הדו"ח הבסיסי המופק ממערכת הדיוור מספק למנהל המכירות ו/או השיווק נתונים ואפשרויות פעולה רבות לקידום ולהמשך תמיכה בפעולת המכירה והשיווק. בנייה מתמשכת ועקבית של רשימת הדיוור, בשילוב ניתוחים ופילוחים שעולים מהדו"חות – יכולים לחזק את החיבור ואת הנאמנות של הלקוחות למותג בכללותו, או לפחות להבטיח כי ישקלו רכישה של מגוון המוצרים שבמרכולתכם.

כך למשל, גם איש המכירות בשטח יכול לקבל אינדיקציה ראשונית לגבי גישתו של לקוח פוטנציאלי (מתוך המאגר) לגבי החברה והמוצר. האם הוא פתח את הניוזלטר האחרון שנשלח? האם הוא לחץ על כתבה או על לינק מסוים בעמוד? אם כן, כנראה שהתוכן שם מעניין אותו. אולי הוא התעניין בתכנים נוספים ששילבתם בתמהיל הדיוורים?

נקודה חשובה שאסור לשכוח היא חוק הספאם, המחייב קבלת אישור למשלוח דיוורים אלקטרוניים הכוללים גם תכנים שיווקיים. מדובר בניג'וס לא קטן מבחינתכם, אולם המאמץ הנוסף לקבלת אישור הלקוחות משתלם – כך תוודאו שמדובר בקהל יעד נאמן ואוהד, שמעיד על עצמו שהוא מחפש את מה שתציעו לו לרכוש.

יש עניין אחד שנשאר תמיד בסוף הרשימה, וכן הוא קצת מבאס. הכוונה היא לאנשים שבחרו להיפרע מרשימת התפוצה והסירו עצמם ממנה. לא נעים, אבל בטוח לא נורא. יש הרבה מה ללמוד גם מרשימה זו, ולא תמיד הראש פנוי לכך לאחר כל העבודה והשקעה. נתון זה מגיע במקביל לשאר נתוני המשלוח ולרוב שיעורו נמוך מאוד עד זניח. נורה אדומה צריכה להידלק עם קצב הנטישה יהיה רב או יתגבר עם הזמן. בכל מקרה, במקומו של הלקוח שהוסר, צריך מייד לאתר לקוח פוטנציאלי חדש – חפשו אותו קודם כל ברשימת התפוצה ובמייל.

הצטרפו למאגר מומחי התוכן שלנו

jobs3points גאה להשיק שירות חדש עבור קהילת מומחי התוכן בישראל: טופס הצטרפות למאגר מומחי התוכן של החברה.

זהו מיזם ראשון מסוגו בישראל, המאפשר לכל איש תוכן, בתחום כלשהו, להיכלל במאגר התוכן שלנו – ובכך להגביר את סיכוייו להתקדם מקצועית. על ידי מילוי טופס פשוט, יכול כל אחד להצטרף למאגר.

פרטי הטופס נשמרים חסויים בחברה. מעת לעת, כשעולה צורך בגיוס מומחי תוכן מתחומים שונים, אנו נפנה למועמדים מתאימים בהצעות, בהתאם לפרטים שנמסרו. כמו כן, יועברו למצטרפים הצעות תעסוקה חדשות מותאמות אישית בדוא"ל.

הטופס מאפשר הרשמה בתחומי התוכן השונים, לרבות כתיבת תוכן, עריכת תוכן, ניהול אתרים, ניהול מדיה חברתית ועוד – בשפות עברית ואנגלית.

זהו רק שלב ראשון בפיתוח המערכת ובהמשך יתאפשר למצטרפים גם לעדכן פרטיהם.

טופס הצטרפות למאגר התוכן של 3points

כל העדכונים, כל המשרות, כל הזמן. שלוש נקודות, גם ב facebook1944444

הספתח של הכתבה

פתיח מצוין הוא ה"סטארטר" שאמור להתניע כל כתבה. הנה כמה טיפים מועילים להתחלות טובות ברשת

נכתב ע"י אלעד אקרמן

welcomeאחרי שהשקעתם בכותרת מבריקה לכתבה ובכותרת משנה שנונה – הגיע הזמן להקדיש זמן ומחשבה לפתיח. פתיח מצוין הוא ה"סטארטר" שמתניע כל כתבה ומכניס את הקוראים ישר לעניינים.

חשוב לזכור שהקריאה באינטרנט לא תמיד נוחה – לא לכולם יש סבלנות לשבת מול המסך ולקרוא טקסט של 600 מילה. לכן, חישבו על הקוראים כעל נכס יקר.

אחרי הכל, אתם רוצים שיקראו את הטקסט שכתבתם, יגיבו לו וישתפו – וזו הסיבה שההשקעה בפתיחה כה חיונית.

אבל איך כותבים? על מה חשוב להקפיד? הנה כמה טיפים קצרים שיעזרו לכם להשקיע בפתיח מצוין ולכתוב טקסטים מותאמים לאינטרנט.

נורת חשמלקודם כל ולפני הכל: פתיח אינו כותרת משנה. בעוד שכותרת משנה היא תמצית של הכתבה בשניים שלושה משפטים, הרי שהפתיח כשמו כן הוא – פתיחת הכתבה. הטקסט אחרי הפתיח חייב להיות כהמשך לפתיח זה.

נורת חשמלפתיח טוב יכיל שתיים-שלוש פסקאות שיעניינו את הקורא, יגרמו לו להמשיך ולגלול את המסך לשורות הבאות. זה האתגר העיקרי.

נורת חשמלהימנעו מהבטחות טרחניות לגולשים דוגמת "בכתבה הבאה נספר לכם" וכדומה. אם אתם מתכוונים לספר, פשוט תספרו…

נורת חשמלאם מדובר בריאיון, חפשו ציטוט חזק של המרואיין שיכול לשמש כפתיח ואפילו כהצהרה לכותרת.

נורת חשמלהקפידו על שפה קולחת וברורה הכתובה בגובה העיניים. היזהרו משפה מתנשאת, דידקטית או מטיפה.

נורת חשמלהימנעו מתיאורים משמימים שלא מספרים דבר, ומצירופי מילים דוגמת "נדמה ש…". אם זה רק נדמה, אתם לא בטוחים, ואם אתם לא בטוחים – אל תכתבו.

גוף הכתבה: תוכן מותאם לאינטרנט

ובהזדמנות זו, עוד כמה טיפים לגבי התוכן בגוף הכתבה שלכם והתאמתו למדיה האינטרנטית:

נורת חשמלאורך כתבה ממוצעת לאינטרנט נע בין 450-600 מילה. מעבר לכך הקוראים יתעייפו ברוב המקרים.

נורת חשמלהקפידו על פסקאות קצרות בנות 3-4 שורות ואל תשכחו להכניס רווחים בין הפסקאות.

נורת חשמלכיתבו משפטים קצרים. משפטים ארוכים ומתפלספים לא מעניינים אף אחד.

נורת חשמלשלבו כותרות ביניים בכל 3 פסקאות. כותרות ביניים שוברות את הטקסט, מקלות על הקריאה ויוצרות תחושה של טקסט בנפח "קטן" יותר ולא מאיים.

נורת חשמלבאינטרנט מקובל לכתוב מילים מסוימות בכתיב מלא. מעבד התמלילים שלכם אולי לא יאהב את הרעיון ויציג זאת כשגיאה– אך לאינטרנט חוקים משלו.

נורת חשמלמרבית התוכן המעניין אמור להופיע כבר בתחילת הכתבה. פנקו את הקוראים שלכם ותנו להם מיד את הקינוח.

נורת חשמלשימו לב להמשכיות לכל אורך הטקסט (עבר, הווה, עתיד) ולעקביות באופן הפנייה לקוראים (זכר, נקבה, גוף יחיד או רבים).

נורת חשמליש לכם מידע נוסף ברשת? שלבו אותו כקישור היפר לינק בגוף הטקסט והימנעו מלינקים המופיעים בנפרד.

אה, כן. ואם לא שמתם לב, בּוּלֶטִים הם פתרון מצוין לעריכה נכונה של תכנים ברשת :).

כל העדכונים, כל המשרות, כל הזמן. שלוש נקודות, גם ב facebook194444444444

דרוש/ה עורכ/ת תוכן לתחום הפיננסים

ל-3points דרוש/ה עורכ/ת תוכן מנוסה בתחום הפיננסים למשרה חלקית עבור אחד מלקוחות החברה. תנאים מצוינים למתאימים!

דרישות התפקיד:

questionsPointing upלפחות 3-4 שנים בכתיבת תוכן לאינטרנט

Pointing upניסיון בתחום הפיננסי – יתרון משמעותי

Pointing upכושר כתיבה וניסוח מעולים עם היבט שיווקי

Pointing upיכולת איתור וחיפוש מידע

Pointing upניסיון בעבודה עם מערכות ניהול תוכן

Pointing upבקיאות בתפעול תוכנות OFFICE

Pointing upשליטה/הכרות עם שפת HTML, היכרות מעמיקה עם עולם האינטרנט

Pointing upיכולת השתלבות מהירה בצוות עבודה קיים ויחסי אנוש טובים; עבודה בלחץ

כאמור, מדובר במשרה חלקית, שתתבצע ממשרדי הלקוח באזור תל אביב. יש לשלוח קורות חיים – בליווי דוגמאות לכתיבה (רצוי פיננסית) לדוא"ל jobs@3points.co.il. יש לציין בנושא הדוא"ל "עבור משרת עורך פיננסי". רק פניות מתאימות ייענו!

כל העדכונים, כל המשרות, כל הזמן. שלוש נקודות, גם ב facebook1944

דרוש/ה לנו עורכ/ת תוכן

ל-3points דרוש/ה עורכ/ת תוכן לעבודה במשרה מלאה במשרדי החברה בהרצליה פיתוח.

מה אנחנו מחפשים?

  • ניסיון בעריכת תכנים מקצועיים ושיווקיים
  • הבנה מעמיקה של המדיה האינטרנטית, כולל רשתות חברתיות
  • ניסיון בהפקה וכתיבה של תכנים מ"אפס" על בסיס ראיונות עם לקוחות
  • יכולת התנהלות מול לקוחות
  • יחסי אנוש מצוינים ויכולת עבודת צוות

קורות חיים יש לשלוח לדוא"ל: jobs@3points.co.il. רק פניות מתאימות ייענו.

כל העדכונים, כל המשרות, כל הזמן. שלוש נקודות, גם ב facebook194

מכביה חי – הגולש נרדם…

נכתב ע”י צחר רותם

maccabiah

לרגל אירועי המכביה ה-18, שזכתה לכינוי מכביה חי הקימו המארגנים אתר אינטרנט. לא ניכנס לעומקו של האתר, אבל נסתפק בדוגמה מצוינת לאיך-לא-עורכים-תוכן-באינטרנט. נסו לקרוא לעצמכם את הטקסט המסומן בצהוב ושימו לב כמה מסרים באותו משפט:

1. המכביה ה-18 תתקיים ב-13 ביולי.

2. במרכז עזריאלי הושקה תערוכת יוצרים צעירים בינלאומית.

3. לתערוכה קדמה תחרות שנערכה בחודש פברואר האחרון.

4. התערוכה ואולי גם התחרות ביוזמת מכבי תנועה עולמית וגם בשיתוף משרד החינוך.

וכל זה במשפט אחד, ארוך ומתיש. ונסיים במה שהתחלנו: המכביה אולי חי, אבל הגולש נרדם בערך במלה החמישית. המסקנה: ריבוי מסרים = כמה משפטים, בעיקר ברשת.

10 ה”מכות” של האתרים הישראליים

מיוחד לפסח: הטעויות, הכשלים והליקויים השכיחים ביותר בתחום התוכן ברשת האינטרנט. חג שמח מ-3points!

1. על הקווים. הדגשת מסרים ברשת על ידי סימון קו תחתון תחתם היא אחת הטעויות השכיחות באתרי אינטרנט, גם כאלה המנוהלים לכאורה על ידי אנשי מקצוע. למה?… עוד פרטים

2. ארוך ומייגע. הרשת היא מדיה "קליפית". סובלנותו של הגולש מוגבלת. זה לא מפריע לאתרי אינטרנט מסוימים להתיש את הגולשים בטקסטים ארוכים כאורך הגלות. כדי לא להרוס את שמחת החג נימנע מדוגמאות.

3. ארוך ומשגע. העין האנושית מוגבלת מאוד ביכולתה להביט בטקסטים על המסך ולכן מומלץ שפסקה לא תכלול יותר מ-4 משפטים, כשבין פסקה לפסקה מפרידה שורת רווח. ברבים מהאתרים הפסקאות כוללות מספר רב של משפטים עד כדי קטסטרופה.

4. פגישה קטלנית. הרושם הראשוני שיוצר האתר הוא הקובע. כפי שנראים התכנים שלו, כך נראים מפעיליו. אתרים רבים – גם של חברות גדולות – משדרים מסר רע מאוד עבור הגולש בגין עיצוב לא נכון של הטקסט. עוד פרטים

5. תמונה לא שווה. תמונה אחת שווה אלף מלים, אבל  בחלק מהאתרים התמונה יוצרת נזק תדמיתי. ה"מחלות" העיקריות: פרופורציות מעוותות, תמונות לא ברורות, תמונות כבדות שמאטות את הגלישה.

6. הדפוס הוא פספוס. החיסכון הוא לפעמים מן השטן, בעיקר באתרים שבהם תכני האתר הם העתק מוחלט של תכני הדפוס (פרינט). זו טעות חמורה, שכן עריכת תוכן מקצועית שונה באופן מהותי מעריכה בתחום המודפס. עוד פרטים

7. שגיעות כטיב. כל מילה מיותרת. לפעמים מספיקה שגיאת כתיב אחת  משמעותית באתר אינטרנט כדי שהגולש ינוס על נפשו ויעשה עליכם איקס אחד גדול. אגב, ברשת עדיף כתיב מלא.

8. אולד ניוז. כמה פעמים ביקרתם באתר וגיליתם שידיעת החדשות האחרונה שבו עלתה לאוויר אי שם, לפני כמה חודשים. אתרים לא מעודכנים, מיותר לציין, משדרים מסר רע מאוד למבקרים בהם, שלא ישובו אליהם.

9. קרקס הפונטים. תופעה מוכרת ושכיחה באתרים הסובלים מניהול לא מקצועי היא שימוש במגוון רחב של סוגי פונטים, גדלים וצבעים שהופכים את האתר לסוג של קרקס לא נעים לצפייה. לשם האחידות: הפונט היחיד באינטרנט הוא Arial, הגודל חייב להיות 10 או 12 לאורך כל האתר ואם משתמשים בצבע נוסף הוא חייב להיות קבוע ומותאם לעיצוב הכללי.

10. מקדמים עצמם לדעת. אז נכון שקידום במנועי חיפוש הוא נדבך חשוב בהצלחה ברשת, אבל לעתים הרצון לקדם גורם לאתרים להפיק תכנים מביכים. התוכן נועד לגולשים בראש ובראשונה – ורצוי שהגולשים גם ימצאו בו עניין. עוד פרטים

המאמר פורסם לראשונה במסגרת הניוזלטר של 3points, הכולל עדכונים ודיווחים מעולם התוכן והשיווק באינטרנט. להצטרפות למנויי הניוזלטר לחצו כאן

כתיבת תוכן – עריכת תוכן: ההבדלים

נכתב ע”י צחר רותם

קורס תוכן פעמים רבות אנו נתקלים באי הבנה של 2 מושגים חשובים, אך שונים מהותית, בעולם התוכן באינטרנט: כתיבת תוכן ועריכת תוכן. אז זה המקום להבהיר את ההבדלים המשמעותיים, בעיקר מבחינת הלקוחות:

עריכת תוכן מתבססת על מה שאנו מכנים “חומרי הגלם” של הלקוח. כלומר, הלקוח עצמו מייצר תכנים לאתר העתידי או הקיים שלו. תכנים אלה נלקחים ממקורות שונים, לרוב מהתחום המודפס. עריכת תוכן היא תהליך המרתם של התכנים הללו למדיה האינטרנטית. כלומר, עריכה מקצועית שלהם על מנת שיתאימו הן בשפה, הן במבנה והן במסרים השיווקיים העולים מהם לרשת האינטרנט.

כתיבת תוכן לאינטרנט שונה מהותית. במקרה זה, התוכן נכתב כמעט מאפס. ישנו שימוש בחומרי גלם, אך כתיבת התוכן נעשית כולה על ידי מומחי תוכן. מדובר בתהליך אורך יותר ובעיקר יקר יותר, שכן לשם כתיבת תוכן לאתר, לדוגמה, יש צורך בביצוע ראיונות מקדימים עם הגורמים הרלוונטיים וכתיבת חומרי הגלם. רק לאחר מכן מתבצעת עריכה מקצועית לתכנים הללו לשם ייצורם עבור האינטרנט.

במקרים רבים, הצורך הוא בכתיבת תוכן שיווקי – היינו, קופירייטינג, משמעות הדבר היא שמעבר ליצירת תכנים המותאמים למדיה האינטרנטית נוסף אליהם ערך מוסף שיווקי משמעותי והמסר השיווקי אף מומצא גם כן כמעט מאפס.

אלה היו 60 שניות, או קצת יותר, על ההבדלים בין כתיבת תוכן לעריכת תוכן. עבור הלקוח משמעות ההבדלים הללו באה לידי בעיקר בעלויות. כתיבת תוכן מאפס היא תהליך יקר יותר, שכן גלום בו גם תהליך איסוף חומרי הגלם. לכן, ללקוח שמבקש לחסוך בעלויות, מומלץ לייצר בעצמו את חומרי הגלם ואת יתר העבודה להותיר למומחי התוכן.

עריכה לשונית ברשת: "להקשיב" לזרם

סתווית סיני, עורכת תוכן ב-3points, בפוסט ראשון בבלוג: כמה מלים על עברית, עריכה לשונית, הרשת ומה שביניהם

iStock_000004115693XSmall השפה נתפסת כארכיטקטורה שקפאה לה בזמן, כדבר-מה מוצק, אחיד ובלתי ניתן לשינוי. עצם הימצאותם של מוסדות כגון האקדמיה ללשון, החוגים ללשון והבלשנות מאמתים תפיסה זו. אולם המציאות היומיומית שלנו מצביעה על יחסים לשוניים שונים, מורכבים ונזילים בהרבה.

ברחוב ניתקל בדיבור העממי, הפשוט. כשנקרא עיתון נפגוש את השפה העיתונאית הקולחת והממצה. בספרות היפה נוכל להביט בלשון המליצית. לאוהבים יש שפה משל עצמם ולקבוצות חברתיות שונות יש דיבור ססגוני.

כך או כך, ניתן להסכים שיש פערים משמעותיים בין הביטוי בכתב ובין הדיבור שבעל פה.

זירת האינטרנט שהתפתחה לאין שיעור בעשור האחרון הפכה למעשה את מפת השפה. היא שינתה, ניווטה והבנתה מחדש את כל יחסי השפה שלנו.

הרשת, שמכילה את העולם בכף ידה, מהווה בליל של תרבויות שונות ומתרגמת מחדש ג'סטות, מנהגים וכמובן מעצבת במו ידיה את השפה שלנו. מצד אחד, לא נמצא באינטרנט את שפת הדיבור היומיומית ומצד שני, מכיוון שהרשת מיועדת להמונים ומהווה כיום חלק כה חשוב בתרבות ההמון היא אינה יכולה להיות כתובה במדרג עיוני גרידא.

עריכה טובה, שמקשיבה לזרם הטקסט ולמדרג הלשוני הייחודי שלו, אמורה להטיב עם השפה, להתחשב בה ולא ללכת כנגדה. עורך תוכן הוא מי שאמור להבין את מרקם הרגישויות התרבותיות, להתאים את עצמו ואת התכנים לרוח היום.