סתווית סיני, עורכת תוכן ב-3points, בפוסט ראשון בבלוג: כמה מלים על עברית, עריכה לשונית, הרשת ומה שביניהם
השפה נתפסת כארכיטקטורה שקפאה לה בזמן, כדבר-מה מוצק, אחיד ובלתי ניתן לשינוי. עצם הימצאותם של מוסדות כגון האקדמיה ללשון, החוגים ללשון והבלשנות מאמתים תפיסה זו. אולם המציאות היומיומית שלנו מצביעה על יחסים לשוניים שונים, מורכבים ונזילים בהרבה.
ברחוב ניתקל בדיבור העממי, הפשוט. כשנקרא עיתון נפגוש את השפה העיתונאית הקולחת והממצה. בספרות היפה נוכל להביט בלשון המליצית. לאוהבים יש שפה משל עצמם ולקבוצות חברתיות שונות יש דיבור ססגוני.
כך או כך, ניתן להסכים שיש פערים משמעותיים בין הביטוי בכתב ובין הדיבור שבעל פה.
זירת האינטרנט שהתפתחה לאין שיעור בעשור האחרון הפכה למעשה את מפת השפה. היא שינתה, ניווטה והבנתה מחדש את כל יחסי השפה שלנו.
הרשת, שמכילה את העולם בכף ידה, מהווה בליל של תרבויות שונות ומתרגמת מחדש ג'סטות, מנהגים וכמובן מעצבת במו ידיה את השפה שלנו. מצד אחד, לא נמצא באינטרנט את שפת הדיבור היומיומית ומצד שני, מכיוון שהרשת מיועדת להמונים ומהווה כיום חלק כה חשוב בתרבות ההמון היא אינה יכולה להיות כתובה במדרג עיוני גרידא.
עריכה טובה, שמקשיבה לזרם הטקסט ולמדרג הלשוני הייחודי שלו, אמורה להטיב עם השפה, להתחשב בה ולא ללכת כנגדה. עורך תוכן הוא מי שאמור להבין את מרקם הרגישויות התרבותיות, להתאים את עצמו ואת התכנים לרוח היום.
Tsahar Rotem
3points Team
Lotem Hayun
Amir Keidan
נטע דורון
Ayala Hurvitz
ב"חוגים לבלשנות" בהחלט לא חושבים ששפה קפואה בזמן. למעשה, חושבים הכל חוץ מזה. לא מדובר כאן על חוג ספציפי — את מקצוע הבלשנות האקדמי, על כל האסכולות השונות שלו, לא מעניין להכתיב איך לדבר, אלא לתאר איך אנשים מדברים.
אנו עוסקים בשפה מדוברת, ולא כתובה. כל דבר שיוצא מהפה של דובר ילידי של השפה הוא fair game. בלשן לא יהסס לומר אם לדעתו אפילו אחת מאבני היסוד של הדקדקנים, כמו לדוגמא אבחנת מין במספרים, הולכת להיעלם — ולא יחשוב שזה דבר רע.
יש כאן איזון עדין בין שמרנות לשינוי. רק בעשורים האחרונים הבלשנות החומסקיאנית שינתה את תפיסתנו בנושא והתחום ממשיך להתפתח והופך הרבה פחות שמרני. במידה מסויימת הבשלנות חמורת הסבר סיימה את תפקידה והיא מפנה את מרומה למגמות חדשות שמבשרות תנופה מחשבתית גדולה.